כל הפוסטים במיניות

אני אמא טובה. רוב הזמן. יש לפעמים יום פחות מוצלח או ערב לא משהו, ויש ימים שאני האמא הכי טובה בעולם. ימים כאלה וכאלה מרכיבים לנו חיים. מעין ציר שאנחנו נעות בין הקצוות שלו.  אם טובה דיה זה הבסיס למושג "אם טובה דיה" שטבע רופא הילדים והפסיכואנלטיקן דונאלד ויניקוט אי שם בתחילת שנות

משהו קורה לי בזמן האחרון.  זה היה המון זמן בבטן, ועם ההכנות לסדנה שמתחילה השבוע (בפעם ה20 וכמה!) זה התבהר לי. גיליתי שהכל פיקציה.  וזה היה כמו אגרוף בבטן.  הסתובבתי יומיים עם התחושה וההבנה שאני הולכת לשנות את ההרכב של הסדנה, לייצר מקום אחר.  בסדנאות הקודמות היו הרבה "כללים והגדרות

השבוע התנסיתי בלומר כן.  להכל. מה שאתן שומעות.  אם לא היתה סיבה ממש ממש משמעותית לומר לא, אז אמרתי כן. לכולם. לכל דבר. אז מה היה לנו השבוע? לקטנה הכנתי פיצה ב8 וחצי בערב,  קנינו ערכה להכנת צמידים, יום אחד פינקתי ברוגלעך וגביניות ואפילו לילה אחד הרשיתי להרדם אצלינו במיטה.

אמא, מה זה וסת? אנחנו יושבים שנינו וקוראים. חול המועד, אמצע היום, נהנים מאתנחתא רגועה של חול המועד בלי שום לחץ "לעשות משהו". ואז, פתאום בן ה-12 שבעצם עוד חודש יש לו בר מצווה שואל אותי – אמא, מה זה וסת? ואני לרגע מתבלבלת, ושואלת אותו למה זה קשור, והוא

טוב. זה מגניב לגמרי. מכירות את השאלה איך משמרים תשוקה לאורך זמן? והאמונה הרווחת שככל שמשך הנישואים עולה אז התשוקה פוחתת? יעני האהבה מתייצבת, החברות מתגברת אבל התשוקה פוחתת? זה נשמע הגיוני נכון? האמת שיש בזה המון היגיון. המסתורין יורד, הכל צפוי ומה עוד יכול כבר לרגש אותנו? הכל כבר

זה פוסט שהתחיל בלי הרבה תכנון ומחשבה. רק מילים שזרקתי. מילים שהיגיעו מרגשות שצפו בי פעם. על התמודדות לבד בחיי אישות. על לנסות להבין בתוך המרחב המיני הזה אם אני נורמלית. על האם כולן מזייפות. תרתי משמע. ולי. לי מרגיש עם הגוף שלי לבד. חפרתי המון על הנאה ומיניות. באינטרנט

אני לא גרה בכפר. וגם לא במושב. תכלס בעיר עירונית להחריד. בלי יותר מדי שטחים ירוקים. אבל האינסטוש שלי מכיל רק ירוק. ואני מטיילת רק במדינות עם המון ירוק בעיניים. כי אני מאמינה שמול העיניים שלנו, מלבד המציאות, אנחנו צריכים לראות את הדברים היפים שיש לחיים שלנו להציע. וככה, מדי

איך אני שונאת סיסמאות. שונאת. מילים מפוצצות. מילים גבוהות. פרקטיקה זה השם השני שלי. בספרים זה נחמד. גם בשירה. אבל בחיים עצמם? עזבו אותי מלדבר גבוהה גבוהה. ואז מגיע הצמד: מיניות בריאה. נכון, זה לא מילים מפוצצות. אבל למה התכוון המשורר? עוד בקושי הבנו מה זה מיניות. אז מיניות בריאה?