אני לא גרה בכפר. וגם לא במושב.
תכלס בעיר עירונית להחריד. בלי יותר מדי שטחים ירוקים.
אבל האינסטוש שלי מכיל רק ירוק.
ואני מטיילת רק במדינות עם המון ירוק בעיניים.
כי אני מאמינה שמול העיניים שלנו, מלבד המציאות, אנחנו צריכים לראות את הדברים היפים שיש לחיים שלנו להציע.
וככה, מדי פעם, אני מדפדפת להנאתי בתמונות ונהנית מכל הירוק הירוק הזה.
גם במיניות יש דברים טובים שצריכים להיות לנו כל הזמן מול העיניים.
הגוף שלנו והדברים היפים שבו. הזוגיות שלנו והדברים הנפלאים שבה.
הבנתן את הרעיון.
ועכשיו האנלוגיהכשאני מבקשת מנשים למנות שלושה דברים שיפים בגוף שלהן, רובן נאלמות דום. ואז מתחילים הצחוקים (והירידות) – כל אחת על עצמה: כמה אני צריכה לשפר, שום דבר לא מושלם, הייתי מחליפה הכל ברגע. אבל כשאני מכריחה לומר לי מהם שלושת האיברים היפים שלהן, אז נהיית דממה, וחשיבה, ופתאום הן מוצאות. לאט לאט מתחילות לדבר. זו אוהבת את האגן שלה, זו את עצמות הלחיים, זו את העורף, אחת את עצמות הבריח והשיער, השניה את החזה ועוד. והן תמיד מוצאות. תמיד.
ואז אני מבקשת לתלות את הפתק במקום נגיש. על המראה בחדר שינה, ליד המיטה או באמבטיה, ולהתחיל להנכיח את זה בחיינו. כי כשמסתכלים על הדברים היפים באמת, הכל נהיה טוב יותר. זה משפיע לנו ישירות על דימוי הגוף וזה מרגיש לנו טוב יותר.
דימוי גוף הוא חלק חשוב מהחיים שלנו, ממה שאנחנו מעבירים לבנות שלנו וחלק חשוב מהזוגיות שלנו. (אני לא צריכה לספר לכן למה נכון? )אגב, עוד משהו מוצלח זה לעמוד מול המראה לפחות פעם ביום ולומר לעצמך: "בוקר טוב אישה יפה" . זה נהדר. אולי בהתחלה זה יהיה מאולץ אבל בסוף -זה ירגיש אמיתי. באחריות.
