אני מזמינה אותך לפסטה!

תחזרי רגע להזמנה. 
למה שכתבתי לך. תגללי ללמעלה. תראי מה כתוב.

טוב. נעשה לך את החיים קלים. הנה זה: "בואי נקבע לאכול מנת פסטה בהמשך השבוע, סגור? "

שימי לב לתוספת המשמעותית שמגבירה את ההנאה, "בהמשך השבוע". לא מיד. לא עכשיו. מתישהו.
מחקרים הוכיחו שככל שדבר מרוחק יותר מאיתנו מבחינת הזמן, אנחנו מייחסים לו תכונות של דבר מוצלח יותר.
מחר? מחר תמיד נשמע טוב יותר . העתיד ורוד. אנחנו מאמינים שדברים ישתפרו בעתיד. יהיו טובים יותר. 

מכירות את זה שאתן "מפלרטטות" בצהריים, מזמינות לכן דייט זוגי איתו לערב, אבל… כשמגיע הערב הכל כבר נשמע לכן פחות קורץ? ואז אתן מתחרטות… למה בכלל שלחתי לו את הסמיילי הזה, ולמה כתבתי.
אז זהו, שכולן ככה. או לפחות רובן. אנחנו מקוות שהעתיד יסתדר בצורה פלאית, שרק היום הילדים ילכו לישון בשש, ושהפיה תנקה את הבית ושנקבל כוחות של סופר סטאר לתקתק מלא דברים ולהיות שם בשביל שניכם. 
כי העתיד הזה, בערב, נשמע לנו מבטיח. 
ואיך אנחנו מתבאסות שזה לא קורה. 
אז אחד – אני פה לספר שזה קורה לכולן 🙂  בכלל, בחיים, לא רק באישות. 
ושתיים – להזכיר לכן ללכת עם החויה של הרגע. אל תדמיינו. הבעיה היא שלא רק שאנחנו חושבות שהעתיד הוא ורוד, נכנסות לזה גם מערכות הציפיות ממקודם.
אז מה עושים? מבינים שזה בסדר וחיים בחויה הרגעית. לא בציפיות. לנשום ולהיות שם. להנות מהרגע שיש לכן.