זה פוסט מהלב שלי אלייך. בואי. |
לגדול
אם הייתי רוצה לאחל דבר אחד בלבד, הייתי מאחלת לך לצמוח בלי לכאוב.
לגדול, להתפתח, בלי הכאבים שמלווים את הגדילה.
בלי תהליך הריקבון של הזרע ובלי ייסורי הנפש.
אני שואלת את עצמי – אפשר לצמוח בלי הכאב החונק?
נכון שכאבים הם המקום לעוף ממנו אל על, לשים לב שמשהו לא עובד ואז להשתנות,
אבל אם היה באפשרותי להעניק משהו אחד, זה הדבר שהייתי מתפללת עליו:
לפרוח בטוב. לצמוח בטוב.
פרשנות
ואני מזכירה לעצמי שהכל זה עניין של לראות.
ביום שישי גלשה עיסת השמרים ובעוד שאני ראיתי בלאגן ומגבת לכביסה,
כתבה חברה שזה מסמל שפע.
אז בסוף, זו הפרשנות שלי לארוע.
לראות את עצמינו בעין טובה,
וכשאנחנו דנות את עצמינו בעין טובה ומכילה,
גם העולם, היקום והקב"ה ידונו אותנו לכך.
אז לפרש כל דבר בעין חיובית זה האיחול השני שלי.
אבל לא תצטרכו אותו כשהכל ילך חלק בלי כאב : )
נגמרה השנה
אני כותבת את זה ויש לי רעד בידיים.
מנסה לחשוב כמה דפים ביומן מילאתי בטוב,
בכמה נשים נגעתי, האם הייתי טובה לעצמי, למשפחתי, לאלוקי, להורי.
ומאחלת לי ולכן שהשנה הקרובה תהיה מלאה בשפע, בריאות, נחת ופרנסה,
שנגדל גם בלי שיעורים כואבים,
שתרגישו קרובות לעצמכן ולאנשים שחשובים לכן בחיים,
שתפרשו כנפיים,
ושתאהבו כל יום מחדש.
אוהבת המון,
שנה טובה ממש,
גילי
