משהו קורה לי בזמן האחרון.
זה היה המון זמן בבטן, ועם ההכנות לסדנה שמתחילה השבוע (בפעם ה20 וכמה!) זה התבהר לי.
גיליתי שהכל פיקציה.
וזה היה כמו אגרוף בבטן.
הסתובבתי יומיים עם התחושה וההבנה שאני הולכת לשנות את ההרכב של הסדנה, לייצר מקום אחר.
בסדנאות הקודמות היו הרבה "כללים והגדרות ומה לעשות" והבנתי משהו חשוב:
שאין באמת הגדרות ברורות ושהדבר היחיד שחשוב זה:
אותנטיות
כן. אותנטיות.
לשמוע את הקול שלנו.
לחפש אותו באומץ.
להיות כנה עם עצמי ועם התהליך.
ככל שלמדתי יותר הבנתי שגרפים נועדו בשביל לערער אותם.
זה חשוב ללמוד אותם, שלא תבינו לא נכון, אבל בעיקר בשביל להחליט מה לקחת מהם.
שזה מקום להישען עליו ומשם להחליט – מתאים לי היום?
יש מלא שיטות ופעולות ודרכים לשפר, לעשות טוב יותר, להנות.
אבל הכי חשוב זה להיות כנה ולהקשיב. לעצמי. לעצמך.
לשמוע מה הגוף אומר, ולא מה אני אומרת לו.
ובשביל זה צריך הרבה מאוד שקט, כי הגוף לוחש ממש חלש – הוא כבר רגיל שלא מקשיבים לו.
אומץ
וכשהתחלתי לשמוע את הגוף, היגיעו הפחדים.
פתאום הוא אמר שהוא מעדיף משהו אחר, ובא לו לישון מוקדם והמגע הזה שאני כל כך רגילה אליו, לא נעים לו.
ובכלל כשאת משנה את הסדנה – מי אמר שיהיה להן טוב ונעים?
והכל התערבב לי. והרגשתי "לא מספיק".
לא מספיק טובה, לא מספיק יודעת, לא מספיק שלמה.
ורציתי להיות מושלמת ונוצצת. ושהכל יסתדר.
ורציתי להשתיק את הקולות ואת האינטואיציה ואת מה שאני מרגישה בגוף, כי למי יש כח לשנות סדרי בראשית.
והייתי צריכה אומץ.
והחלטתי שאני נותנת לזה שם: #מיניות אותנטית.
מיניות אותנטית
נעים מאוד.
מושג חדש.
מיניות אותנטית מהי?
כששני בני הזוג משקפים אחד לשני (באומץ רב לפעמים) מה הם מרגישים.
ואז? נהיה שם חיבור גדול וגדול מסך שניהם.
אותנטי וקרוב ללב.
ועוד משהו.
מגלים שכל החיים הם תהליך, וזה לא נהיה מושלם אף פעם.
בכלל מושלם זה מישהו שמת. שהשלים שנותיו.
כל השאר הם בתהליך של השלמה. של להיות שלמים עם עצמם.
ואת זה אפשר רק כשמקלפים שכבות מהלב, ולעשות פילינג, זה שורף.
והתחושה הזו של "לא מספיק", לא מספיק טובה, לא מספיק שם, לא מספיק בטוחה היא דווקא התחושה של האשה הטובה. (ותודה לעינת נתן על המילים האלה – )
כי חלק מלהיות בתהליך זה לקבל את העובדה שלפעמים אנחנו לא מספיק טובות או לא מספיק יודעות. ודווקא ברגעים האלה שבהם אנחנו מצליחות לשהות בתוך חוויה של תסכול או חוסר שלמות – שם הדרך משתנה או להפך, שם אנחנו מקבלות את הלא מושלמות הזו. וזה כל כך בסדר.
רק להיות שלמה.
מאחלת לכן שבוע אמיץ וכנה במיוחד.
ומיניות אותנטית כמובן.
כמו תמיד.
מילים מדויקות ומרפאות…
אפילו שאנמ חייב לצאת לעבודה, ומוצש וילדים ובית, הייתי חייבת לעצור ולקרוא.
כי אני יודעת שיעשה לי טוב חהתחיל את השבוע עם דיוק וכנות!!