חמש שפות לאהבה

אני חושבת שהשפות די מובנות, אם תרצו שאפרט – תכתבו לי.

הרעיון הוא להבין שאנחנו לרוב מעניקות אהבה בדרך בה אנחנו רוצות לקבל והיגיע הזמן לשנות. (ולהסביר לבן הזוג גם, אבל קודם תשתנו אתן :))

זה עוד שלב בלהכיר את עצמי ואת מי שסובב אותי – החברה הטובה, הילדים (שכל אחד זקוק למשהו אחר) והאיש שלכן. 

האם זה אומר שלכל אחד יש שפה אחת בלבד?

ממש לא. לרוב יש לנו שפה ראשית ושפות משניות. שפה שיותר מדברת אלינו ושפות שפחות. כולנו אוהבות מילים טובות, עזרה, מגע, זמן "אישי" ומילים מעריכות. אבל כל אחת אוהבת את זה בצורה שונה ובמינון אחר. 

וזה הדיוק.

להבין ולהעניק בהתאם. 

תמיד ישמחו במה שאתן מביאות אבל מדי פעם אפשר לנסות לדייק לקהל היעד 🙂  

אז האם תמיד נצטרך לאהוב שונה ממה שאנחנו אוהבות?

לא תמיד. אבל לפעמים רצוי להסתכל מלמעלה ולהבין שקל לנו יותר להעניק בדרך שלנו ולאו דווקא בדרכו של האחר. תחשבו על סיטואציות בחיים שהענקתן אהבה בדרך מסוימת והיא עברה פחות טוב, כי לרוב הצד השני היה זקוק באותו הרגע למשהו אחר, לא כי הכוונה שלכן היתה פחות טובה. 

ואגב,

זה לגמרי תקף גם בתת סוגים.

נניח אם אנחנו מדברות על מגע – אז סביר שהמגע שאתן אוהבות לקבל לאו דווקא יהיה המגע שמישהו אחר אוהב לקבל. נורמלי. אנחנו אנשים שונים. (פותחת סוגריים די רציניות – לפעמים אנחנו שבויות בקונספט של "איזה מגע אנחנו אוהבות" וכנ"ל הגברברים שלנו. אבל זה לפוסט ארוך אחר 🙂 ). 

אניווי, שבת עוד מעט.

וכאן הילדים אוהבים אוכל 🙂 

וזמן איכות. 

אז מסיימת פה. 

ונקודה אחרונה להשבוע  – תתבוננו. 

תנסו להבין איך *אתן* מעניקות אהבה ואם אתן מצליחות מעט (אפילו יום אחד או פעם אחת) להתאים את עצמכן למי שאתן מעניקות לו. 

מקווה שהפוסט הפעם עמוק יותר 🙂 יאלוש. שבוע טוב.