אם היה לי שקל על כל שאלה בנושא חשק… זוכרות את משחק הילדות הזה? אוהבת לא אוהבת? אז לפעמים אני מרגישה שנשים מסתובבות עם פרח כזה, שבו הן תולשות עלי כותרת שכתוב עליהם: יש חשק, אין חשק. או שאולי לעלי הכותרת יש רק מסר אחד: אין חשק, אין חשק, אין
החצי שלי. הייתי הילדונת ששרה בדבקות את: 'בלעדייך אני חצי בן אדם, בלעדייך אני בעצם כלוווום', מאורסת עם מבט מצועף בעיניים. (זו גם היתה גם תקופתו היפה של השיר – "כל הכוכבים נופלים", אז עשיתי רוטציה בין השירים) האמנתי באמת ובתמים שאני חצי בן אדם המחכה לאיחוד המרגש על מנת
מאותגרת פוריות מאותגרות פוריות הן לא רק אלו שאין להם ילדים. גם אלו שבין לבין, אלו שבשביל כל ילד וילדה עוברות מסלול מפרך ולא פשוט. אני זוכרת את הפעם הראשונה שפגשתי אותה במעגל. "קוראים לי שירה ואני מאותגרת פוריות" היא הציגה את עצמה וכולן שתקו. שאלתי אותה אם היא רוצה לפרט
מילים אני אוהבת מילים, את המשמעות שלהן, את ההגייה המדויקת, על מה חשבו כשהמציאו אותן. בתור ילדה (וגם היום :)) קריאה במילון אבן שושן היא כיף גדול. כשגדלתי קצת, הבנתי שהבחירה שלנו במילה מסוימת משליכה על החוויה שנגזרת מאותה מילה. אני אתן דוגמאות: מזכירה ומנהלת לשכה – איזה תפקיד מזמין
כבר כשדיברנו בטלפון היא דיברה בשקט. אני שנה וחצי אחרי לידה ומשהו "לא עובד" לי: אני לא רוצה שנהיה ביחד ויחסי אישות לא מעניינים אותי יותר. ככה התחלנו. שעה של יעוץ בספה האפורה היא הקדימה. מאורגנת, מפוקסת כזו. הצעתי לה את הספה האפורה והיא התיישבה על הקצה. היא מספרת על זוגיות
זה פוסט שהתחיל בלי הרבה תכנון ומחשבה. רק מילים שזרקתי. מילים שהיגיעו מרגשות שצפו בי פעם. על התמודדות לבד בחיי אישות. על לנסות להבין בתוך המרחב המיני הזה אם אני נורמלית. על האם כולן מזייפות. תרתי משמע. ולי. לי מרגיש עם הגוף שלי לבד. חפרתי המון על הנאה ומיניות. באינטרנט