כל הפוסטים באישות

לפעמים אני מנסה לחשוב איך מחברים אנשים ומה זה חיבורים. הדבק הזה שגורם שלא יפרדו. אולי אנשים הם כמו חלקים של פאזל?  שבשביל שיצא חיבור טוב הם צריכים לצאת מאותו המפעל ומאותה שכבת הייצור ושיהיו עליהם חלקים שונים של ציור אחד שלם, ורק ככה הם יוכלו להתחבר בצורה מוחלטת ולהשלים אחד

זה בעצם פוסט שהיה מתבקש שאכתוב בפייסבוק. כזה אחד שהוא ויראלי, שעובר מיד ליד עם הרבה חשיפה, אבל אני מעדיפה לכתוב את זה כאן, כי מרגיש לי שיצרנו כאן יחד מרחב מוגן – מרחב שמיועד לנושא מקודש ושמור, מרחב שנועד לנו הנשים לתהות ולשאול, מקום שנועד עבורינו להעז ולהתפתח.  ואני

לא יודעת למה המשפט הזה נתקע לי בראש כל השבת, אולי כי כבר הרגשתי את הסתיו וקצת הרגשתי שהתקופה הנאחסית (נאחס זה עם כ' או ח'?) מתחילה לעזוב ואז פתאום היו לי כמה רגעים מבאסים השבוע שלא הבנתי מאיפה הם היגיעו. בעיקר זה נובע מחוסר בהירות מוזר לגבי השנה החדשה,

אם רק נאהב, בטח נהיה פה אחד בשביל השניה לדיי הרבה זמן,אולי אפילו לנצח. אז אהבה זה מספיק? הרבה מדברים על ה'אהבה' כעל המרכיב הסודי וההכרחי ביותר בזוגיות.  את אוהבת אותו?הוא אוהב אותך?אם כן, הכל טובאם לא, זה נגמר.ומה זאת אהבה בכלל? מילה שהיא לא לחינם עם כל כך הרבה

זה מתחיל כך.. הודעה בוואטאפ. מופיעה שם שאלה: תגידי, זה בסדר שככה אני מרגישה?  אני מבררת מה היא מרגישה, ועונה.  *** יום אחד בעבודה מישהי תופסת אותי ביציאה מהשירותים. יש לך רגע? זה בסדר שאין לי חשק? אני כבר שבועיים ככה. "רגע" בשירותים מתארך לחצי שעה. *** צלצול בטלפון. את

חמ"ץ.ראשי תיבות של חייבת, מוכרחה, צריכה.ומה פתאום קשור חמץ אחרי שבועות? אבל נתקלתי השבוע בכמה חמצים. נשים שאוכלות חמץ כ"כ הרבה שנים.שהן חייבות: לטפל, לעשות, ללמוד, להגיע, להושיע.שהן מוכרחות: להכין עוד עוגה, לנקות, לתחזק, לעשות ספורטשהן צריכות: ככה לחבק, וככה לבקש, וככה לרצות. ואולי זה הביטוי הכי מוזר – צריכות

השבוע השתתפתי בסדנת נשיות הוליסטית שבה מרגישים את הלב דרך מגע. כן. זה טריקי קצת. והדהד לי כמה שהקב"ה מזמן נפלאות וקסמים כי בדיוק שבוע קודם נ. הנהדרת (הי לך!) ביקשה ממני טיפים לגיוון.אז יש את הטיפים הסטנדרטיים (אתן מכירות? או לכתוב על זה פוסט?)ויחד עם זאת – אני רוצה