חיבוק "60 שניות" – ולא רק בזוג! מתי לאחרונה ביקשתן מבן הזוג חיבוק שעושה לכן טוב? חיבוק. שמשחרר, שעוזר, שנותן אויר? סתם בדרך למשהו. לפני שיחה חשובה? אחרי יום ארוך? לפני ארוחות הערב והאמבטיות של הילדים? חיבוק שמטעין את הבטריה. שממלא יותר מקפה. את הטריק הזה למדתי בלימודי הטיפול המיני
אם היה לי שקל על כל שאלה בנושא חשק… זוכרות את משחק הילדות הזה? אוהבת לא אוהבת? אז לפעמים אני מרגישה שנשים מסתובבות עם פרח כזה, שבו הן תולשות עלי כותרת שכתוב עליהם: יש חשק, אין חשק. או שאולי לעלי הכותרת יש רק מסר אחד: אין חשק, אין חשק, אין
החצי שלי. הייתי הילדונת ששרה בדבקות את: 'בלעדייך אני חצי בן אדם, בלעדייך אני בעצם כלוווום', מאורסת עם מבט מצועף בעיניים. (זו גם היתה גם תקופתו היפה של השיר – "כל הכוכבים נופלים", אז עשיתי רוטציה בין השירים) האמנתי באמת ובתמים שאני חצי בן אדם המחכה לאיחוד המרגש על מנת
מחזור לפעמים אני מתפלאת כל פעם מחדש איך שהמחזוריות החודשית פוגשת אותנו. זה לא משנה כמה פעמים חוויתי אותה, היא מפתיעה בתופעות שלה כל פעם מחדש. למה אני מתכוונת? בחודש (למי שלא נוטלת הורמונים) יש כמה חלקים – הוסת, הזמן עד לביוץ, הביוץ והתקופה שעד לוסת שוב (PMS בלעז). בכל
מאותגרת פוריות מאותגרות פוריות הן לא רק אלו שאין להם ילדים. גם אלו שבין לבין, אלו שבשביל כל ילד וילדה עוברות מסלול מפרך ולא פשוט. אני זוכרת את הפעם הראשונה שפגשתי אותה במעגל. "קוראים לי שירה ואני מאותגרת פוריות" היא הציגה את עצמה וכולן שתקו. שאלתי אותה אם היא רוצה לפרט
מילים אני אוהבת מילים, את המשמעות שלהן, את ההגייה המדויקת, על מה חשבו כשהמציאו אותן. בתור ילדה (וגם היום :)) קריאה במילון אבן שושן היא כיף גדול. כשגדלתי קצת, הבנתי שהבחירה שלנו במילה מסוימת משליכה על החוויה שנגזרת מאותה מילה. אני אתן דוגמאות: מזכירה ומנהלת לשכה – איזה תפקיד מזמין
כבר כשדיברנו בטלפון היא דיברה בשקט. אני שנה וחצי אחרי לידה ומשהו "לא עובד" לי: אני לא רוצה שנהיה ביחד ויחסי אישות לא מעניינים אותי יותר. ככה התחלנו. שעה של יעוץ בספה האפורה היא הקדימה. מאורגנת, מפוקסת כזו. הצעתי לה את הספה האפורה והיא התיישבה על הקצה. היא מספרת על זוגיות
אוי איך רזית! היא אומרת לה. איך את יפה. אני אומרת לה. נראית מצוין. תפסיקי לערבב את הסדנאות שלך בכל מקום היא אומרת לי. זה בסדר לומר איך רזית. וההיא, מושא המחמאות, צוחקת. את הכי יפה כשנוח לך. היא ממלמלת. בדיוק. אני אומרת ונכנסת. עוד 5 דקות השופר ישמע. צריך
מיניות ודת: לפעמים הרגשתי כאילו מישהו שואב את כל האוויר בכיתה התל אביבית של המחנכים למיניות בריאה. ככה זה כשמחברים שני נושאים נפיצים. נוצרים הרבה דיונים רגישים ומאתגרים. חשוב לציין שרוב הזמן היינו מסונכרנים, התרגלנו אחד לשני, הייתה סובלנות, וכולם גם למדו להכיר את המילה יחסי אישות 😉 ויחד עם
חוזרת מירושלים. מפגש שלישי. מרוגשת. הקדמה: לא הייתי נראית לה. אני צעירה מדי, מתלהבת מדי ומה אני בכלל יכולה ללמד אותה על מיניות. היא בת 65, בדיוק סיימה פרק א' ארוך ומתיש ואני בכלל הגעתי עם סניקרס. זה מה שהיא באה לומר לי בסוף המפגש הראשון. אה. ואני בטח מהבני