הי, בואי נקבע לאכול מנת פסטה בהמשך השבוע, סגור? אבל רגע לפני שאנחנו קובעות, תוכלי לשער כמה תהני? ציפיות אז האמת שאני תוהה איזה פסטה עברה לך בראש. ברוטב עגבניות? אולי שום עם שמן זית או שמנת פטריות? ואיפה? במסעדה יוקרתית לאור נרות או במסעדה רגילה שכזו? ואולי, אולי זו
חגים זה תקופה מורכבת. למה? כי זה תקופה לחוצה – פיזית ונפשית. פיזית – לעמוד הרבה על הרגליים: אוכל או קניות או כביסות, ולבנות סוכה, ולעמוד בתורים האינסופיים (והנה, רק שכחתי גרביים ולעמוד שעה בתור!) ומתנות למארחים וגם להזמין מתארחים 🙂 והילדים חצי באווירת חופש וממחר כבר כולם בחופש 🙂 וזה לתמרן
זה פוסט מהלב שלי אלייך. בואי. לגדול אם הייתי רוצה לאחל דבר אחד בלבד, הייתי מאחלת לך לצמוח בלי לכאוב. לגדול, להתפתח, בלי הכאבים שמלווים את הגדילה. בלי תהליך הריקבון של הזרע ובלי ייסורי הנפש. אני שואלת את עצמי – אפשר לצמוח בלי הכאב החונק? נכון שכאבים הם המקום לעוף ממנו אל על,