מעגל במעשה האהבה

ריבוע – 

בדרך כלל, כאשר אנחנו יחד, אנחנו לא שני אנשים אלא ארבעה  – זהו הריבוע.

בכל אדם מתקיימות בו זמנית שתי ישויות – החלק החושב והחלק המרגיש, אז ביחד זה ארבע. 

לא שני אנשים נפגשים שם אלא ארבעה.
זה המון ולא ייתכן באמת מפגש עמוק כשארבע זוויות מתקיימות בו זמנית.
זה נראה כמו מפגש, אבל זה לא. 

לא תתכן כל תקשורת, מכיוון שהצד העמוק של שניכם – החלק "המרגיש" הוא מתחת, הוא נסתר. 

מה שיש לנו כאן הוא מפגש של שני ראשים ושני תהליכי חשיבה, לא של שני תהליכי רגש.

הסוג השני של המפגש -זה המשולש.
אתם שניים – שתי זוויות הבסיס. 

לרגע חטוף אתם הופכים אחד, כמו הזווית השלישית של המשולש, רק רק לרגע אחד – אתם הופכים לאחד.
זה טוב יותר מאשר מפגש הריבוע, שכן לפחות לרגע בודד יש אחדות: חיבור בין שתי נשמות וגופים.

אבל עדיין, רוב הזמן יש שני קצוות נפרדים.

 הצורה השלישית היא הטובה מכולן: אתם הופכים מעגל.

אין זוויות, והמפגש אינו לרגע בודד. המפגש הוא לא-זמני; הזמן לא מתקיים בתוכו. וזה יכול לקרות רק אם לא מחפשים "יעד", סיום ומטרה. 

זה קורה כאשר נשארים עם ההתחלה ולא נעים לסיום.

איך נשארים בהתחלה? צריך לזכור ש:

1. לא להתייחס לזמן בו אתם יחד בתור אמצעי – הוא תכלית לעצמו. אין שום צורך "להגיע", לסמן V. 

הרגע הזה שאתם יחד – הוא גדול בפני עצמו. הוא הרגע בעצמו.

2. לא לחשוב על העתיד; הישארו עם ההווה. תהנו מהרגע הנוכחי.
תיהנו ממפגש של שני הגופים, שתי הנשמות, התמזגו אחד בשני… התמוססו אחד לתוך השני. 

הישארו ברגע מבלי ללכת לשום מקום. תהפכו את החמימות ואת האהבה למקום שבו ניתן להתמוסס אחד לתוך השני.

3. אל תשתמשו אחד בשני. האחר הוא לא רק אמצעי לפורקן והנאה. 

עם אהבה אפשר להתמזג, להיות ולהרגיש. אבל לא כשהאחר הוא כלי למען מטרה.

לא לחתור למטרה. לא לסמן יעד. תהיו במעגל.
מעגל של אהבה.

עד פה היה מה  *לא* לעשות. אז מה כן?