הפוסט הקודם על חשק (הנה זה פה) גרר המון שאלות בפרטי.
ריכזתי אותן ואנסה לתת מענה מסודר. חשוב לזכור שכל שאלה היא עולם מלא וכל שואלת היא יקום 🙂 ועדיין, מביאה את זה לכאן בשביל כולכן. מקווה שזה ייתן כיוון וישפוך אור על הדבר החמקמק הזה שקרוי חשק.
שאלה: יכול להיות שלגברים גם אין חשק? את מציגה את זה כעניין נשי בלבד
תשובה: בוודאי. גברים לרוב נהנים. ולפעמים לא. למה לא? רגשי או פיזי.
כולנו אנושיים וגם עליהם משפיעה עבודה, קושי כלכלי, בריאותי, הורים, ילדים וזוגיות ויחד עם זאת מרכיב ההנאה הפיזית קל יותר להשגה. אצל גברים לרוב יבדקו האם זה קשור למשהו פיזיולוגי ובמקביל, בדיוק כמו אצלינו 🙂 רגשית, למה זה לא שם.
שאלה: לא התייחסת לזוגיות כלל. יכול להיות שיש לי חשק אבל לא בא לי להיות איתו
תשובה: כמה שאת צודקת. יצאתי מתוך נקודת הנחה שהזוגיות טובה, בריאה, שהשיח איכותי ושבכלל, נעים לך שם. ברור שמתח, ריב, חוסר הסכמה יביא לריחוק ברמה הנפשית והרבה פעמים יגרור ריחוק ברמה הפיזית, כי גוף ונפש חד הם. לפעמים אגב יש זוגות שהזוגיות שלהם פחות טובה והמיניות מצויינת, וצריך לשאול למה. לפעמים קל יותר להתבטא בלי מילים וזה לא תמיד רעיון כ"כ מוצלח.
הרעיון הוא שבסופו של דבר – צריך שיח מכבד ומכובד, רגיש, מתנסה ופתוח. בין בני הזוג כמובן. זה ה-בסיס לזוגיות טובה ומיניות מצוינת.
שאלה: אני נוטלת גלולות, יש קשר?
תשובה: יכול להיות מאוד שכן ויכול להיות שלא. יש כמה נשים שסיפרו לי שברגע שהפסיקו ליטול גלולות החשק חזר אליהן, הן התחילו לחיות שוב וגילו מישהי מופלאה ממש – את עצמן. אם לא תנסי – לא תדעי. לפעמים גם להחליף מינון (יעני סוג של גלולה) עוזר. וישנם כמובן אמצעים שאינם הורמונליים. (הרחבה נוספת על אמצעי מניעה תמצאי פה)
שאלה: אין לי חשק. נקודה. אני כמעט בטוחה שאני א-מינית. שמעת על זה?
תשובה: אני יכולה לספור על יד את המקרים האלה. של א-מיניות. אני זוכרת מישהי שהיגיעה אלי בזמנו ליעוץ שהחליטה שהיא א-מינית וגילתה שהיא נהנית מחיבוק, מגע וליטוף. אז א-מינית היא לא. רק צריך לדעת איך פוגשים את הגוף, מה הוא נותן לנו, איך מטפלים בו, מה אוהבים ולהקשיב לו. הרבה פעמים שכחנו להקשיב לגוף ולתת לו את המקום כי יש לנו בראש איזה סיפור מצויר על מה לאהוב ומה לא, מה "צריך" ומה נכון ואיך מתקדמים.
והסיפור הזה הוא לא שלך. הוא של מישהי אחרת. את צריכה למצוא את המקום שלך בתוך המגע, בתוך מעשה האהבה, בקן האוהבים. אין שום מטרה. יש דרך.
שאלה: אנחנו נשואים 12 שנה, את חושבת שיש עדיין מה לעשות?
תשובה: במילה אחת: ברור. בשתי מילים: מה השאלה. למי לפנות זו כבר שאלה אחרת אבל ממליצה לך לא להזניח. את כ"כ שווה את זה. כל כך. את בעצמך, המיניות שלך, הזוגיות שלכם, האהבה, הקירבה, ההנאה, המגע. אל תוותרי על זה. בשבילך.
שאלה: אפשר לשלוח אלייך את הגברים? שיבינו שזה צריך להיות כיף?
תשובה: לא. אני סומכת עלייך. לגמרי. זה תמיד מזכיר לי את הסיפור המפורסם של מישהי שבאה לטיפול זוגי ואמרה למטפלת שבעלה לא רוצה לבוא, אמרה לה המטפלת – בשביל טנגו צריך שניים וכשתשני את הריקוד שלך, גם הריקוד שלו ישתנה בהתאם. בהתחלה יכולות להיות קצת דריכות על הרגליים, קצת הסתבכויות, אבל לאט לאט הקצב שוב יתואם. אני מאמינה בך, בהנחייה שלך, אבל זה אומר שאת צריכה לדעת מה את רוצה, מה טוב לך. ברגע שתדעי ותביני ותהיי שלמה עם זה באמת – תאמיני לי שתצליחי להעביר את זה הלאה.
שאלה: יום המקווה מכבה אצלי את החשק. מכירה פתרון?
תשובה: כן. בפוסט הזה עם נחמה.
שאלה: יש לי חשק לחיבוק. לא בא לי על "זה".
תשובה: זו שאלת השאלות והשאלה שנשאלה מספר הפעמים הרב ביותר.
יחסים זה לא קרב או מלחמה. עושים אחת שתיים שלוש ומגיעים. מסמנים V. כובשים את הפיסגה. ניצחון. יחסים זה משהו מעגלי ורך. זה הרבה להרגיש את עצמינו באותו הרגע ולנכוח שם. זה להבין כל פעם ובכל רגע מחדש מה בא לנו ולהתמסר. זה להעז לפעמים ולתהות, ויחד עם זאת להישאר במקום הבטוח שלנו, ולא זה לא סותר. זה משלים.
מה זה "זה" בשבילך? אני מניחה שאני יודעת. בכל אופן בכל הפעמים ששאלתן אותי בפרטי התכוונתן לחיבור בין איש לאשתו, ואני מאמינה שיש בחיבור האלוקי הזה של "ודבק איש באשתו" את החיבור השלם, משהו עוצמתי ומיוחד שאי אפשר להסביר במילים. לא! כשזה כואב. לא! כשזה מסב חוסר הנאה. אלא כשיש לנו שלמות. שהביחד, כשהביקור הזה של איש באשתו הוא שלם ומשלים את מעשה הבריאה.
האם כל פעם אנחו בשלות לחיבור כזה? לא תמיד.
האם יש פעמים שהוא מסב לנו חוסר הנאה? כנראה שכן. ואז זה כבר לא ביקור של מישהו אהוב. וזה אל הדרך. וגם לא תמיד בא לנו שיבקרו אותנו. והכל טוב. חשוב להזכיר שאין פה טריטוריה לכבוש. או משחק שבו רצים למקום מסוים. שאין פה סוף שידוע מראש והתחלה ברורה. אתן יודעות שכל דבר זה עליות ומורדות וזה בסדר. לפעמים טוב יותר ולפעמים טוב פחות וגם במעשה האהבה עצמו יש רגעים מושלמים יותר ויש שפחות, ויש כאלה שרק היינו רוצות לשחזר שוב ושוב. אבל זה כל כך בסדר. זה אומר שאנחנו נושמות.
איך נראית בדיקת אא"ג של אדם חי? הגרף עולה ויורד. ואיך של אדם מת? קו ישר. וזה אותו הדבר ביחד. יש פה מסע. וכל פעם מחדש אנחנו בודקות את עצמינו איך טוב לנו, איפה נעים לנו לשהות, ואיזה רגע מיוחד היה פה ועכשיו. ולמה אנחנו רוצות להתמסר. ואת המשחק הזה צריך לשחק, ללמוד ולשנן. ואין לו סוף. הוא רק משתבח עם השנים.
כשמשחקים יחד – זה משחק של אהבה ושל מיניות בריאה ומקודשת. אחרת זה סתם משחק עם מישהו שמנצח ומישהו שמפסיד ואז אין חשק לפעם הבאה 🙂
הבנתן ת'רעיון.
יש לכן עוד שאלות? תשאלנה. אתן כבר יודעות איפה למצוא אותי.
בנוגע לשאלה על א-מיניות:
א-מיניות היא נטייה ככל הנטיות המיניות האחרות, ולא פחות לגיטימית. מדובר בספקטרום. יש א-מיניים שאוהבים מגע ויש א-מיניים שלא אוהבים מגע כלל. אני לא מכירה את מי שתיארת, ובכל מקרה, רק היא יכולה לדעת אם היא א-מינית או לא, אבל אהבת מגע לא פוסלת א-מיניות.