היא ילדה בתחפושת. כלה בלבן.
התפאורה נהדרת, פרחים, תזמורת, נגן.
והיא מתפללת, וכולן לוחשות,
את כל התפילות והבקשות ה"רגילות":
שיהיו ילדים צדיקים, שיצליח הזיווג,
שיהיה להם טוב, סיעתא דשמיא, אושר ובריאות.
והיא… פוסעת לה בשביל. לעבר חתנה.
מחייכת ובוכה.
מחייכת ובוכה.
ולי, כל מה שעובר בראש,
יהיה לה עם מי לדבר?
יהיה לה אל מי לפנות?
כשלפעמים יעלה הספק.
כשלפעמים משהו לא יסתדר.
כשתרצה להתייעץ.
ואני, מתפללת שם בשבילה.
שהכל יהיה בסדר.
מפריחה משאלה.
כי לפעמים אין להם את האומץ
לשאול רק שאלה.
התמונה צולמה על ידי באחת מחתונות גור המשפחתיות
