זה בעצם פוסט שהיה מתבקש שאכתוב בפייסבוק. כזה אחד שהוא ויראלי, שעובר מיד ליד עם הרבה חשיפה, אבל אני מעדיפה לכתוב את זה כאן, כי מרגיש לי שיצרנו כאן יחד מרחב מוגן – מרחב שמיועד לנושא מקודש ושמור, מרחב שנועד לנו הנשים לתהות ולשאול, מקום שנועד עבורינו להעז ולהתפתח.
ואני מודה על כך ומלאת הוקרה לכולכן שאתן מאפשרות לקסם הזה לקרות. ובואו ונחזור לשאלה: כמה פעמים בשבוע?
חידושים. או: האם השאלה "כמה" היא עדיין רלוונטית?
זו אחת מהשאלות הכי נפוצות בסדנאות, והאמת שפעם גם כתבתי על זה פוסט שאפשר למצוא אותו בדיוק כאן.
פתאום השבוע הבנתי שעל השאלה הזו אפשר לענות גם אחרת, בצורה שונה ממה שעניתי אז ואולי משלימה לה. אז גילי, כך אני נשאלת תמיד, כמה פעמים את ממליצה להיות יחד בשבוע?
כמו שבטח כתבתי בפוסט שם (לא הלכתי לבדוק :)), אני שונאת הגדרות. אני בעצמי טיפוס שנמנע מהגדרות באופן קבוע עד כמה שאני יכולה, ואולי הכי מטריף אותי כשאחרים נותנים הגדרות לדברים שהם אישיים שלנו.
נניח אם מישהו מחליט עבורינו כמה אנחנו צריכות לישון, כמה אנחנו צריכות לאכול, כמה אנחנו צריכות לשמוח, לעשות ספורט וכו'. אני חושבת שאף אחד לא מכיר אתכן טוב כמוכן. אבל איך את תדעי לדייק את השאלות האלה לעצמך? נניח איך תדעי אם את עושה ספורט מספיק פעמים בשבוע עבורך? אה… זו באמת שאלה. ואותו דבר לגבי יחסים. אולי בצורה הכי פשטנית אפשר לשאול אם טוב לכם ונעים, והמצב ביניכם סבבה. אבל אם מתחילים פערים, אז יש כמה קווים מנחים לשאלות שיעזרו לכם להימנע מהשוואות מיותרות.
אז מה שואלים? כמה פעמים?
לא לא 🙂 לא שואלים כמה פעמים. הבנו את זה כבר. אלא מה?
קודם כל איך אתם כזוג בכלל מגדירים יחסים? ולהיות ביחד? ומה אתם סופרים בכלל בתור "פעם"? הרי בואו ונודה על האמת. (אתן לא חייבות בקול, אבל רק תהנהנו בשקט), אנחנו סופרים את זה לפי מספר הפעמים שהתרחש חיבור. (שונאת את המילה חדירה, מי שהיתה בסדנאות יודעת).
וכל שאר הפעמים שרק התחבקתם? לא נחשבות. הן לא נספרות. לא במאזן הכללי, לא חלק ממנו.
אז דבר ראשון את צריכה להגדיר לעצמך איך את מגדירה "פעם". איך את סופרת אותה. אולי אם תרחיבי את המבט שלך על הספירה הזו, משהו יתרכך שם. ואחרי שתרחיבי את בעצמך את זווית הראיה, תוכלו גם לדון בזה יחד. אבל ודאי (ו בפתח, א בחיריק) קודם שאת סגורה על זה.
אז דיברנו על השאלה הראשונה. מה זה להיות יחד. ואיך סופרים "פעם".
בואו ונעבור לשאלה השנייה. כמה זמן הייתם יחד?
אני אתן סטטיסטיקה, דוגמה ואחריה סיפור משעשע/עצוב. הסטטיסטיקה אומרת שזוגות משקיעים בממוצע 8 דקות ב"פעם". מההתחלה עד הסוף – 8 דקות.
ועכשיו לדוגמה שתחדד את החוש המתמטי שלכן – נניח זוג ממוצע מקיים בממוצע יחסים פעמיים בשבוע. ונניח שאנחנו מדברים על זוג שמקיים אורח חיים דתי, כלומר יש לנו בממוצע שבועיים בחודש. אז סך הכל בחשבון פשוט אנחנו מדברים על 32 דקות בחודש. קפיש?
עכשיו בואו ונעבור לזוג השני. בואו ונקרא להם אבי ושרי. אבי ושרי מאוד מתוסכלים מתדירות היחסים ביניהם. גם שרי מרגישה שזה לא מספיק, ואבי? אבי בכלל. אז הצעתי להם לחקור קצת ולנסות לענות על השאלות ששאלנו והנה התשובות.
אז "ברור" שהם מגדירים יחסים רק כשיש חיבור. ומבחינתם התדירות לא משהו, במילים שלהם: "סך הכל" פעם אחת בשבוע.
כשאני חופרת עוד מסתבר שהם יחד עוד פעמיים בשבוע. הם פשוט לא הגדירו את זה כמשהו ששווה להתייחס אליו.
יש להם ערב סרט על הספה שבו הם מחובקים ומתרגלים אינטימיות מופלאה ואוהבת, ועוד ערב כייפי ששניהם מאוד אוהבים באחד מימות השבוע. ערב כייפי של מסג'ים, ציורים על הגב ושאר ירקות.
ואז אני שואלת על הפעם הזו – היחידה. זו שמוגדרת כחיבור. והם מספרים על שעה שמוקדשת לעניין. שעה שכולה שלהם. בלי טלפונים, חדר נעול והתנתקות מוחלטת מהסביבה. הם שקועים רק בהם, בגוף שלהם, בנשמה אחד של השני ובמה שעושה לשניהם טוב.
ואני מתבוננת בהם, ועוזרת להם לעשות את החישוב. שעה בשבוע, מכפילים בשתיים – והרי לכם שעתיים מלאות.
זוכרים את הזוג הקודם הממוצע? להם היו במצטבר 32 דקות. כאן יש לנו שעתיים, שהם פי ארבע (!!!) מזוג ממוצע. וזה עוד בלי שהחשבתי את שאר הערבים והאינטימיות הנדירה הגופנית ששוררת ביניהם.
אז כל העניין זה זווית ראיה.
ומה חשוב לך.
ואיך את סופרת את העניין.
עשינו קצת סדר?
סיפור אקטיבי 🙂
אני רוצה לסיים בסיפור.
רצו לבדוק מגע של זוגות "רגילים".
הביאו כמה זוגות שהסכימו להשתתף במחקר ומרחו על הידיים שלהם חומר רדיו אקטיבי שמחזיק ואינו יורד בשטיפה למשך שבוע. הזוגות התבקשו לקיים יחסים ולהמשיך בפעילות "הרגילה" שלהם.
בסוף השבוע חיפשו את עקבות החומר הרדיו אקטיבי על גופם וגילו שאצל הרוב המכריע של הזוגות החומר הרדיו אקטיבי נמצא באזורים מיניים מובהקים, ורק במקרים בודדים מאוד החומר הרדיו אקטיבי היה מפוזר על כל הגוף כולו.
מה אנחנו לומדות מזה?
בואו נספור פחות.
בואו נהיה יחד יותר.
בואו נגדיר לעצמינו את היחד הזה.
בלי השוואות מיותרות.
פחות את מספר הפעמים, פחות נעשה V וגמרנו, פחות נענה על איזושהו תכתיב חברתי ומספר מוזר שמישהו אחר המציא לנו. בואו ובעיקר נענה על הצורך של הלב שלנו ונבין לאן הוא מוביל אותנו.
בואו ונאהב באמת את מה שאנחנו אוהבות ונפתח לנו שיח ושפה זוגית ומינית שייחודית רק לנו, לזוג שאנחנו, למי שאנחנו ושמתאים לנו.
בהצלחה ענקית.
אוהבת אתכן מלא פעמים בשבוע 🙂
גילי
