דימוי גוף תמיד עולה בסדנאות, בחיים, בשיחה עם השכנה, עם החברה ומול המראה. זה לא ממש משנה באיזה דרך או צורה הוא מופיע, הוא תמיד ימצא לו דרך להתגנב.
זה די טריוויאלי כשמבינים שכמעט ל95% מהנשים יש אישיו עם דימוי גוף, ודימוי גוף הוא נושא שלא רק שפוגש אותנו ביום יום אלא ממש מציף בזמן יחסי האישות.
אז מה זה בכלל דימוי גוף? (דקת חפירה ועומק) זה נפסק עוד שנייה...
ההגדרה "המדעית" שלו היא זו:
דימוי הגוף הוא תמונת הגוף שלנו כפי שהיא מוטבעת במוחנו, והיא נוצרת בתהליך ממושך והדרגתי שבמהלכו אנו צוברות תחושות ורשמים הנוגעים למפגש בין הגוף שלנו ובין הסביבה הפיזית והחברתית. דימוי הגוף צומח באופן התפתחותי מתוך ניסיונות אישיים וחברתיים, כגון המגע והקשר עם ההורים, התנועתיות של הגוף שלנו, הצפייה בא/נשים אחרים ובהתייחסותם לגופם, ההתייחסות של א/נשים אחרים לגופנו שלנו ודימוי הגוף המקובל (הנורמטיבי) בתרבותנו. בחברה הסובבת אותנו נחשב היופי למשאב הנשי חשוב ביותר, בעוד חוכמה, חוזק ואומץ נחשבים משאבים גבריים. אי לכך, נשים, יותר מגברים, נוטות לקשור ישירות בין דימוי הגוף שלהן לדימוי העצמי שלהן בכללותו.
ובפשטות, מה זה דימוי גוף?
איך אני מרגישה מול הראי. ככה פשוט. כשאת מסתכלת מול הראי את לא רואה את עצמך, אלא את רואה את עצמך כפי שאת משתקפת בעייני האחרים, בעיני המדיה, בעיני הסיפורת, בעיני הבובות של זארה, בעיני ההערות שזרקו לך פעם החברה/הבעל/החמות. אם דימוי הגוף שלך טוב – אז האחרים לא פוגשים אותך במראה. הם (הפרסומות, יצרני האופנה, החמות) חושבים מה שהם חושבים ופה זה נגמר – זה לא נכנס בכלל לאזור שמשפיע על מה שאת חושבת, ואם דימוי הגוף נמוך – זה מה שאת רואה כשאת מסתכלת במראה: אותם אומרים לך משהו על הגוף שלך. אבל מכיוון שהם לא נמצאים פה, אז זה נשמע כמו קולות בתוך הראש שלך שאומרים לך שאת לא יפה, שהבטן רופסת, שלא היה מזיק אם תסתמי קצת את הפה, וכו' וכו' – מוזמנת להוסיף כיד הדמיון הטובה עלייך.
אגב, אם את באמצע – עם דימוי גוף ב"סביר" – אז לפעמים את סבבה עם עצמך ולפעמים לא. נורמלי לחלוטין. ואגב, רוב הנשים עם דימוי גוף נמוך, אז אם את בקטגוריה הזו – עופי על עצמך 🙂
(ותמצאי לי מילה נורמלית לסביר, ולא בינוני. עשי לי טובה)
איפה זה פוגש אותי?
לפני שרצים לתכלס, הייתי רוצה שנבין רגע אם זה מפריע לך. כי אם לא, אז אין לנו שום עניין לגעת בנושא. וכשאני אומרת לך – זה לך. לא לסובבים, לא לבעלך, לא לחברות. לך.
מה זה אומר מפריע? זה אומר שאת מתבאסת מול המראה ומשמיעה הערות נוקבות על איך שאת נראית, זה אומר שאת לא מצליחה להישיר מבט למראה ולומר – אני נראית מצוין, זה אומר שכל בני הבית יודעים שאת פחות מבסוטה מאיך שאת נראית, זה אומר שאת לפעמים מוותרת על אירוע כי את נראית לא משהו לדעתך, זה אומר שביחסים את הרבה פעמים חושבת על איך את נראית ולא מצליחה להיות שם ולהנות מהרגע.
נראה לי שהבנת ת'רעיון.
אם את שם, תמשיכי לקרוא.
אז מה עושים עם זה?
מכירה את כל הפוסטים האלה של חמש שיטות לשיפור דימוי הגוף? ארבע שיטות להרגיש יפה? שלוש שיטות להיות מושכת? אז זה לא מה שיהיה פה.
כן, יש שיטות אבל העיקר בהן הוא העבודה היומיומית, החשיפה והפירוק של עצמך, לגעת בליבה בלי לפחד. יש שתי דרכים מצוינות שאני מכירה.
תרגיל המראה (וזה זמן מעולה כי בדיוק עכשיו יש סייל באיקאה!) ותרגיל המראה # 2 🙂
וזה לא משהו שעושים אותו פעם בחודש. זה משהו שעושים אותו כל יום. כל יום. שנים. כי החשיפה שלנו למדיות שמייצרות דימוי גוף שלילי היא על בסיס יומיומי, אז "תרופת הנגד" צריכה להיות בהתאם.
אגב, דקה לפני שאני מתחילה.
דימוי גוף הוא המקום היחיד בו את מרשה לאנשים שאת בכלל לא מכירה להיכנס לחדר השינה שלך ולומר לך דברים על המראה והגוף שלך – ההוא שמשרת אותך נאמנה כל יום וכל דקה. הם לא מכירים אותך, אבל הם נכנסים לשם, איתך ביחד. אז בתרגיל המראה אנחנו נוציא אותם החוצה.
מה זה תרגיל המראה?
זה הדבר הכי פשוט מצד אחד והכי דורש ממך מצד שני, סומכת עלייך.
תרגיל המראה # 1:
כל יום, את מפנה זמן לעצמך מול המראה. ללא בגדים ולבד. בזמן הזה את מסתכלת על הגוף, מתבוננת, מעיינת. מקבלת את מה שאת רואה ונותנת למחשבות לצוף, לעלות.
הכי טוב היה אם היית רושמת את מה שעולה לך בראש. ככה כל יום, עד שהקולות שוככים בראש. עד שאת מתחילה לקבל את מה שאת רואה.
לקבל זה לא אומר לאהוב.
לקבל זה לראות מה יש ולהשלים איתו. לקבל זה לא אומר שאת לא רוצה לרדת חמש קילו או להכניס את הבטן, לקבל זה אומר לראות מה שיש, להבין שיש איברים שאת אוהבת יותר (מהם? מה האיברים שאת הכי אוהבת אצלך?) ואזורים שאת אוהבת פחות. וזה בסדר. לקבל זה להיות מסוגלת להסתכל על עצמך במראה. להיחשף ולהביט לך בעיניים. לקבל זה להיות שם עבורך. להכיל את עצמך. להיות מסוגלת להסתובב בחופשיות כך בחדר. לצחוק. להשתחרר.
התרגיל הזה מציף הרבה מחשבות. ובטח אם זה פעם ראשונה שאת עושה אותו. ממליצה לפנות זמן, להתמקד במחשבות ולהכיל אותן. לרשום מאוד עוזר. לשחרר הכל על הדף. לרשום – לפחות שבוע.
זמן מול המראה – כל יום. כל יום. שנים. להכיל ולקבל.
עכשיו, אם זה קשה מדי, חשוף מדי, תתחילי בקטן. מה זה אומר בקטן? מה שרשמתי למעלה זה מעולה אם את מסוגלת. ואם לא?
תתחילי מול מראה קטנה. זו של האמבטיה. זו שרואים בה עד הכתפיים או יותר. תתחילי איתה. וכשתצברי מולה ביטחון -צאי לך למראה הגדולה.
ואם קשה לך עם כל מה שאת רואה במראה הגדולה – אז בחלקים, כסי חלקים מסוימים ולאט לאט תורידי – תחשפי את עצמך.
אני לא אומרת שזה יהיה פשוט. זו עבודה של ימים ושנים ויחד עם זאת, זה תרגיל שמרפא. שגורם לך לגרש את כל השדים מחדר השינה ולהתמודד עם עצמך.
זה לא יכול להיות תרגיל של זבנג וגמרנו. החשיפה הזו לדימוי גוף מתחילה מגיל אפס (או שנתיים) כשהקריאו לך את סיפור הדיסני הראשון על הנסיכה היפה, תכולת העיניים, הבלונדינית והרזה ועל האמא החורגת, עם השיער הכהה, המרשעת והשמנה. הדימוי הזה נצרב אוטומטית ומשם רק ממשיך עם הפרסומות ועם מה שכולם רוצים שתחשבי.
התעשייה הזו מגלגלת מיליונים אז עדיף לכולם שתמשיכי לחשוב שאת לא ולא ולא… אבל בשביל זה אנחנו פה. לגרש את כולם.
תרגיל המראה # 2.
או בשפת העם : fake it fake it till you make it.
טוב, זה הולך להיות התרגיל הכי פשוט בעולם ועם זאת – הכי מסובך.
כל יום לפני שאת יוצאת מהבית, אחרי שהתלבשת והסתדרת – את עומדת מול המראה ואומרת – כמה אני יפה, אני נראית מקסים/מהמם/נהדר. מה שבא לך.
עכשיו זה קל אה? תאמיני. זה החלק הטריקי. וגם אם את מרגישה מטופשת לחלוטין – תאמרי את זה.
כל יום. כל יום. כל יום. בקול, בשקט, איך שבא לך. פשוט תאמרי. את תראי שאחרי תקופה זה יהיה קל יותר ומתישהוא זה יחיה חלק טבעי משגרת היומיום שלך.
הדברים האלה הם תהליך ואני בטוחה שאת מסוגלת.
זה לא קל להשיל אמירות של שנים, אבל זה גם לא קל להישאר עם זה.
סומכת עלייך.
במיליונים.
ואגב,
הסייל של איקאה הזכיר לי את הפוסט שרשמתי פעם. בין הראשונים בבלוג על מה למדתי מהקטלוג שלהם. או: "איקאה וחיי אישות – לא מה שחשבתם"
ונ.ב. אחרון – מראה – באמת שיש באיקאה אחת מעולה. ארוכה וזולה. אם אין לך מראה בחדר השינה – לכי לקנות.
אוהבת המון,
גילי
גילי, את אישה מדהימה!!
כל פעם מחכה מחדש לפוסט הבא😍
כל פוסט שלך מלא בהשראה ובתוכן.
אתחיל לנסות את הניסוי של הדימוי גוף ..מקווה שילך😉
תודה אלופהה
תודה מרגלית יקרה.