מי זו האמא שאני
אם פעם אמא טוטאלית היה האידיאל, אמא של 24/7 , שנמצאת תמיד ונגישה תמיד, לדעתי – משהו במתודה הזו השתנה.
זה התחיל משני כיוונים בו זמנית: אילוצים כלכליים – ברוב הבתים של היום משכורת אחת לא מספיקה, או הגשמה עצמית: ההבנה שאמא מאושרת זו אמא טובה. אמא שטוב לה – טובה עם הילדים שלה. העולם גדל והתפתח, יש המון אפשרויות, ואפשר ורצוי לשלב.
ואנחנו בעצם מג'נגלות בין העולמות ומנסות להוות את המושג אמא טובה דיה. זו שטוב לה וטובה גם לילדים שלה.
מהצד השני של המתרס, אני פוגשת אמהות מהוססות.
גם כשיש לנו ביטחון באמהות שלנו, איכשבו בנושא של המיניות – יש הרבה אמירה של "אני לא מספיק טובה בשביל לשוחח איתם. אין לי את הידע. יש אחרות שיעשו את זה טוב ממני. אני "אשגע" אותם. עם מה שאני עברתי – עדיף שאשתוק. את לא מכירה אותי, אני לא כזו טהורה כמו שאני נראית לך. אין לי מושג איך להתחיל, אני אפשל" ועוד ועוד.
ואני אומרת?
את אמא טובה לילדים שלך. אמא טובה דיה.
את יודעת שכל אמא היא המדויקת להם ולמה שהם צריכים לעבור. את האמא שלהם. זה נכון שאפשר לרכוש כלים וידע, זה נכון שצריך לעבוד על האמונה הפנימית היוקדת, זה נכון שכל החיים אנחנו בעבודה, אבל זו את שנבחרת. הביצית שלך המיוחדת הביאה את הילדון או הילדונת הזו לעולם וזו את. הגנים שלך, המקום שלך, השליחות והאחריות שלך.
ויש לך את האינטואציה הפנימית איך לעשות את זה.
מראה מדויקת
מה כל כך מפחיד אותנו בלדבר איתם? למה אנחנו מהססות?
כי הילדים הם המראה שלנו.
הכתמים, אם הם שם, נמצאים על הפנים של הצופה ולא על המראה. ואם משהו שם משתקף צירך להבין איך לנקות אותו.
הפחד מלדבר מיניות הוא לא עם הילדים אלא איתנו, עם הלב שלנו, וזה בסדר והגיוני. איתנו לא דיברו וקשה לנו להעביר את זה הלאה. קשה לנו לפתוח. החוסר רצון לכאורה "לא לדייק" להם, זה כי אולי אנחנו לא מדויקות לעצמינו, כי לא חפרנו בנימי הנפש שלנו, כי יש שם משהו שעדיין לא שלם. כי יש משהו שלא מחובר ולא מרגיש לנו נכון.
ואגב, "המשהו" הזה תמיד יהיה בעבודה, כמו התקשורת עם הילדים.
פגשתי אמא שאוהבת את עצמה
השבוע פגשתי אמא שלמה.
כזו שעפה על עצמה באמהות. שאמרה שאין אמא טובה יותר לילדים שלה ממנה. והתפעלתי.
ליאתי, אמרתי, איך הגעת למקום השלם הזה? הלוואי שהייתי שם.
והיא אמרה שהיא מבינה שהם הילדים שלה, שהיא עובדת על זה, ושהיא הכי מדויקת עבורם, ושהיא מדייקת את עצמה כל הזמן, והעבודה שהיא עושה כל הזמן זה דווקא במקום הזה שלה, וזה מה שגורם לה להיות הגרסה הכי טובה לילדים.
ורק שתקתי וחשבתי כמה זה נכון. איך במקומות שאני מדויקת עם עצמי, קל לי איתם.
מה המטרה שלך?
ולפעמים אנחנו שמות לעצמינו מטרות גדולות מדי.
אני רוצה להיות האוטוריטה שלהם אמרה לי אמא אחת.
אבל איך תהיי אם עוד לא התחלת לשוחח? שאלתי אותה.
הציפייה הזו משתקת אותנו. אז לא מתחילים בכלל, ולא קוראים, וזה נשאר בגדר חלום.
יש כל כך הרבה אפשרויות להתחיל היום לדבר מיניות.
לדבר עם עצמינו, לקרוא ספרים, ללכת להרצאות ולסדנאות, לפתוח עם בן הזוג או עם חברה טובה. אבל לפתוח באמת. את האמת.
לא מלמעלה, לא למרוח. לפעמים אנחנו כל כל משוכנעות שאנחנו עושות "עבודה" , שהעבודה האמיתית שעשינו היא עבודה בעיניים – על עצמינו. השאלה היא איפה הנושאים האלה פוגשים אותך.
האם את מחוברת למחזוריות שלך ולווסת שלך? האם את שלמה עם הגוף שלך? איך את מגיבה למול המילה זרע? איזה מילים את מסוגלת להגות? ולחשוב עליהם? איך חדר המיטות בשבילך? אם יש לך קושי שם שפוגש אותך, תעבדי עליו קצת, לפני שאת מתחילה לשוחח עם הילדים.
מישהו כתב פעם שאפשר ללמוד על אנשים מחדר המיטות שלהם.
אם הוא מבולגן, אם הוא שמור, אם הוא נקי ומסודר. כמה מראות יש בו? האם יש בו הפרעות חיצוניות, האם הוא הרמוני. האם נעים להיכנס אליו, האם הילדים הם חלק ממנו, האם הוא פינה פרטית ומוגנת. זה מיקרוקוסמוס לזוגיות ולמיניות שלנו.
ואני חושבת שאפשר ללמוד על עצמינו המון מהתייחסות למיניות שלנו. כמה נעים לנו בתוך הגוף, כמה אנחנו חיות איתו בשלום. ילדים לומדים בעיקר מההסתכלות במי שאנחנו הרבה מעבר למה שאנחנו משוחחות איתם.
ואם אני חוזרת לרגע למטרות, כי התפזרתי קצת, אז שימי לך למטרה משהו אחד. תתחילי.
קורס אחד, הרצאה אחת, נושא אחד, משהו שתתחילי איתו. דרך נהדרת להתחיל היא לקרוא את הבלוג הזה בנושאים שאת רוצה, דרך נוספת היא לקנות ספרים מומלצים בנושא, והדרך הכי טובה היא פשוט להתחיל לדבר. אחרי שתקראי, תהיי חייבת לתרגל, ורצוי לא בפעם הראשונה ששפני הניסיון יהיו הילדים שלך. 🙂
זוכרת את ההתחלה?
בואי נחבר הכל.
את האמא של הילדים שלך, את האמא המדויקת לילדים שלך (בכל דבר). ובאנו לכאן לעשות עבודה בעולם: עם עצמנו, עם המראה שלנו, עם מי שאנחנו, וכלים לעניין יש בשפע. כשמתחילים ללכת, הדרך מסתדרת.
ומוצאים בה גם פסיעות של אמהות שהלכו בה לפנינו ועזרו לנו לסלול את הכביש.
ואני מאחלת לכן המון הצלחה בדרך הזו.
היי גילי
את כותבת מקסים!
אשמח לקישור היכן אני יכולה למצוא הנחיה פשוטה כיצד לדבר עם בנים על מיניות .
יש לי בן בן 13 שאני ממש רוצה לדבר איתו ולא יודעת היכן להתחיל. האם לדבר גם על מבנה גוף האשה? האם זה מחייב שצריך לדבר על "כיצד מגיעים ילדים לעולם?" ממש אשמח לחומר בנושא
תודה!
הי,
אין סדר מסויים שהוא "תורה מסיני" 🙂
זה מה שיפה כל כך בשיח על מיניות. לכל אחד מתאים משהו אחר ואת מכירה אותו הכי טוב.
אפשר בכלל להתחיל מה עובר עליו כשהוא מתבגר. יש לי ממש פוסט יעודי בנושא.
או מהספר שיחות על הגוף שהוא גם ממש מתוק.
או מהספר של אביה שדה – הפלא שבי. זה מאוד תלוי מה קל ופשוט *לך*.
ממליצה ממש ממש לתרגל בשיח זוגי את מה שאת רוצה לומר לפני שאנחנו מתנסות על הילדודס.
הנה הפוסט של איך לשוחח על מתבגרים.
https://gilispiegel.com/איך-לשוחח-עם-מתבגרים-חלק-א/
וממליצה ממש לעבור על כל הקטגוריה של מתבגרים.
https://gilispiegel.com/category/מתבגרים/
בהצלחה ענקית.
גילי