על תקופות עמוסות ושחרור פנימי

למה אני אומרת את זה? כי:

1. התרגלנו כבר לא להרגיש. זה קל יותר ומונע אכזבות חדשות. אנחנו תכליתיות. באות, מסמנות V וממשיכות הלאה.
2. יש לנו כל כך הרבה דברים על הראש. וכל הטענות האלה שצריך להשקיע. למי יש זמן להשקיע?
3. אנחנו חושבות שזה יפגע רק בנו. אז בסדר. שטויות, לא נהנה. מחר יום חדש. העיקר החיבוק.

אז זהו. שאני לא מסכימה עם אף טענה. למה?

1. החיים האלה, של בינו לבינה, זה הבסיס של הבית היהודי. זוגיות זה נחמד אבל חיים אינטימיים זה נדבך אחד מעל. זה כ"כ חשוב וזה הבסיס לקשר. גם אם לפעמים נראה לך שלא – בטווח הארוך הקשר נפגע (ואולי כבר עכשיו?)
2. כל דבר טוב מצריך השקעה. הילדים, הבית, ואת. ואת שווה את זה. זה יחזור אלייך כמו בומרנג. ההשקעה בקרבה שלכם היא באחריותך וזה הדבר הטוב ביותר שתוכלי להביא הביתה.
3. תני לי לספר לך שזה פוגע בשניכם. אני מבינה שאת לא חושבת כך, אבל בסופו של דבר, זה ריקוד של שניים. וריקוד טוב לא יכול להתקיים אם את לא נמצאת בו כל כולך ונהנית ממנו. מתי שהוא את תרצי להפסיק לרקוד.