חיבוק "60 שניות" - ולא רק בזוג!
מתי לאחרונה ביקשתן מבן הזוג חיבוק שעושה לכן טוב? חיבוק. שמשחרר, שעוזר, שנותן אויר? סתם בדרך למשהו. לפני שיחה חשובה? אחרי יום ארוך? לפני ארוחות הערב והאמבטיות של הילדים?
חיבוק שמטעין את הבטריה. שממלא יותר מקפה.
את הטריק הזה למדתי בלימודי הטיפול המיני שנה שעברה: חיבוק **רצוף** של לפחות 60 שניות משחרר אוקסיטוצין, וגורם להרפיה ולהפגה של מתח וחרדות.
אני זוכרת את הפעם הראשונה – קצת מוזרה ומעט מאולצת, כשביקשתי חיבוק 60 שניות ואשכרה ספרתי בקול, והוא: זהו? נגמר? מה אנחנו רק ב49? צחק עלי החמודי 
אבל ככל ששקעתי לזה יותר – הרגשתי את הרוגע, הכתפיים שנשמטות והאויר שנכנס ויוצא בקלות מהראות.
מאז, זה נהיה הרגל בבית – חיבוק 60 שניות. חיבוק זוגי או משפחתי (מכירים כן? כולם אחד עם השני) של 60 שניות, והמשעשע הוא שכשאני נאלצת לחפש מתנדבים (שבועיים, שבועיים כזה) – אחד הילדים מתנדב. וזה נהדר. לשנינו.
היתרון הנוסף הוא שהמתבגרים הפנימו שחיבוק זו פעולה הגיונית ונורמלית – עם המון רצון לקרבה ואהבה, לשחרור ולהרפיה. היא לא מחייבת דבר, לא נכפית ומגיעה מרצון טוב של שני הצדדים. של מי שנזקק ומי שנותן, ומותר ורצוי לבקש. זה לא אומר שהם פחות גברים, זה רק אומר שהם אנושיים.
נסו ותיהנו. 60 שניות לפחות.
נ.ב: את הפוסט הזה פרסמתי בפייסבוק ולרגע לא חשבתי לשים אותו פה. אבל מאז פרסומו, כמה נשים נהדרות התחילו לחבק יותר את הקרובים להן. אז לטובת הרבות – מניחה את זה פה.
נ.ב. ב: תהילה הגיבה בפוסט שפרסמתי וחידשה לי דבר נהדר: "חיבוק סנדויץ" – אבא ואמא שמחבקים את הילד משני הצדדים. ניסיתי את זה השבוע על ילד הסנדויץ והיה מצוין. אז מביאה את הדברים בשם אומרם ולוואי ותהיה כבר גאולה בקרוב בעולם.
