זוגיות או: לאן נעלמה הממלכה שלי?

את הפוסט הזה פרסמתי בפייסבוק וכשנפגשנו – שוחחנו עליו ועל התגובות שהוא גרר.

אז דבורה, מה זו זוגיות בעינייך? או אולי מה זה "לעבוד בזוגיות" ולמה נשים נרתעות מהמושג "עבודה" בהקשר לזוגיות?

ודבורה עונה: 

אולי נגדיר קודם עבודה. זה מקום פיזי ורגשי בו אנחנו נמצאות שליש מהיום שלנו וכדי להתמיד וליהנות בו אנחנו רוצות לדייק אותו בכל פעם. אנחנו משוחחות על שכר, על אפשרויות העסקה וקידום, ומשתדלות לגוון: לעבור תפקיד, לייצר עוד עניין לאורך זמן, להשתדרג. 

אנחנו משקיעות בעבודה מחשבה ולא לוקחות אותה כמובנת מאליה.

אנחנו באות להשקיע ולא רק להעביר את הזמן, וכשאנחנו משקיעות – לרוב, יש תוצאות, יש התקדמות ונעים לנו במרחב הזה.

לתחזק זוגיות זה לא לקחת את הנוכחות הזו כמובן מאליה.

זה אומר לחשוב עליו – על האיש שלי. לדעת שהוא חושב עלי. סתם ככה באמצע היום.

זה לייצר שפה משותפת – גם בלי מילים, ולפעמים טלפתיה.

(הטלפתיה הזו לא מתרחשת ברגע, אלא אחרי שנים שבהם אנחנו משוחחים, משמיעים אחד לשני את המחשבות שלנו, ומקשיבים אחד לשני. מקשיבים באמת. לא רק משמיעים את מה שבאנו לומר).

זוגיות זה לדייק ולגוון  כל הזמן:

• את המקום שלנו בזוגיות
• את הקשב שאנחנו מפנים כלפי פנים – אישי וזוגי, וכלפי חוץ – אחד לשני ולמשפחה הגרעינית והקרובה
• זה לדייק ולגוון ביחסי אישות (הנה פוסט לא שגרתי על גיוון)
• זה לדייק חוויות משותפות (מה מתאים לנו עכשיו? איזה סוג?)
• זה להציע עזרה הדדית, סיוע במטלות החיים, בפרגון – במילה או במתנה.