החצי שלי או: מה זו זוגיות שלמה?

האמנתי באמת ובתמים שאני חצי בן אדם המחכה לאיחוד המרגש על מנת להיות בן אדם שלם. "את העוזרת, המלווה, התומכת, העזר כנגדו" – כך אמרו המורות בתיכון, והפנמתי. מה אני שווה ללא הכנגדו? אני רק העזר.

ואז היגיע החצי. 
שבכלל סרב להתכנות חצי. 
ולא הבין למה אני חצי בעצמי. 
(וגם למה אני נותנת לו כל מיני מתנות מוזרות בזמן האירוסים: חלקי פאזל עם תמונה שלנו, חצאי לבבות. אוי למבוכה)

ואז (דלגו כמה שנים קדימה) היגיע הרב רפי שדיבר על זוגיות. 
'שניכם אנשים שלמים' הוא אמר. 
ומרכיבים משהו הרבה יותר גדול משניכם יחד. 
כל אחד מכם הוא אחד, וביחד אתם יוצרים 3. אחד את, אחד הוא ואחד זה הבית שלכם. ואף אחד לא מתבטל בדרך או מתמזג לשני. ואתם לא שני חצאים שמתמזגים לשלם. 
וזה התרגיל החשבונאי הכי מוזר ומובן בעת ובעונה אחת ש1+1 פשוט נהיה 3.

ואז עברו כמה שנים ושנינו גדלנו. (אני גם התבגרתי. הוא תמיד היה בוגר) 
והבנתי את המשמעות שאני לא חצי של אף אחד. 
ואני ככ שלמה בעצמי (או שואפת להיות אבל זה כבר סיפור אחר) . לא חצי בן אדם ולא כלווווום. 
יותר כמו אחד וחצי בזכות מה שבנינו יחד אבל אז זה כבר נהיה ארבע. 🙂

והבוקר היגיעה ההודעה הזו. (תגללו קצת למטה)

ותכננתי לתת למי שביקש את מספר הטלפון את כל ההרצאה הזו שאתם קיבלתם. וסתמתי. כי בכל אופן היה תשע ועוד אפילו לא יצאנו לגן ולעבודה (אבוי לבושה),

ואז שלחתי לו את איש הקשר. 
עם הכינוי. 
ויצאתי יותר סתומה. 
אז חסכתי מכן.

שבת שלום אהובות שלמות ומושלמות. 
אוטוטו חנוכה וסופגניות.