התרחקנו, וזה היה מזמן

התרחקנו, וזה היה מזמן

התרחקנו. וזה היה מזמן. 

קרבה של הנפש היא תנאי בסיסי להתקרבותו של הגוף. להיות חברים, להוקיר, להרגיש קרובים אחד לשני, לחייך, לאהוב – לחבר את הלבבות  – זה התנאי הבסיסי לחיבור הגוף. אם הראשון לא קיים, השני לא יכול להתקיים.

זה הדבר שמייחד את חיי האישות. זה הרבה יותר מגוף,  נפש ואישיות מעורבים כאן. 

אבל מה עושים כשמתרחקים?

יש תקופות כאלה בחיים. תקופות שהוא פה ואת שם, ושניכם לא מצליחים להתקיים באותו העולם. זה יכול להיות לחץ גדול בעבודה, דברים שמטרידים אותך ואותו במקביל, פרנסה, טרדות, החגים, ואתם? איכשהו התרחקתם. 

והריחוק בנפש מרחיק גם את הגוף. 

והגוף מתרחק, ולפעמים לא בא לו לקבל אפילו חיבוק. 

וגם אם אנחנו מאפשרות לחיבוק להגיע, את בטח לא רוצה יותר. את מרגישה שזה גדול עלייך וקצת מעבר.

לפעמים את אפילו מסננת לעברו – קודם נהיה קצת יחד, אח"כ תבקש.

מוכר? 

ומכאן יהיו שני חלקים.

זה לא שלי, זה שלו

החלק הראשון – שההנחה האוטומטית בחשיבה שזה בשבילו. עבורו. וזו הנחה מאוד בעייתית. כי ביחסי אישות שניכם צריכים להנות ושניכם צריכים לרצות. זה בסדר שיהיו תקופות שבהם מישהו אחד ידחוף יותר אבל לרוב, זה מצב שבו שניכם נהנים.

עצם ההנחה שזה "בשבילו" כבר מניחה פה איזה שהוא בסיס שאת פחות נהנית וזה בעייתי.

ואיך הגעתי למסקנה הזו? כי אם היית נהנית בדיוק כמוהו, היית רוצה בקרבה הגופנית הזו. היא היתה עבורך בדיוק כמו שהיא עבורו.

ולמה את נהנית פחות? מקווה שזה לא נכון. אבל אם כן – יש מיליון ואחד דברים לשוחח על זה ולפתור את זה אבל זו האחריות שלך. מצטערת אם עצבנתי. חוזרת שנית, זו האחריות שלך ובידיים שלך. 

מי זוכר אותו בכלל

החלק השני הוא דווקא לגבי מיתוס הריחוק – 

המיתוס הזה שאומר לנו שכשרחוקים אחד מהשני, גם לא מתקרבים גופנית. והרבה פעמים דווקא החיבור הגופני יכול לגרום לאיחוד לבבות. כששניכם נהנים, צוחקים, מתרגשים, מגלים אחד את מסתורי הגוף והנפש של השני, אתם בקרבה מאוד גדולה, ולפעמים כשהתרחקתם קצת, זה יכול לעזור להיזכר בכל הטוב הזה שלשני יש להציע.

נכון, זה לא פשוט לזרום לזה. להתחיל עם זה. אבל לפעמים זה עוזר. ואחרי החיבוק החזק הראשון (חיבוק 60 שניות לדוגמה – זוכרת?) זה קל יותר ומהנה הרבה יותר.

לפעמים המשוואה הזו של קודם נדבר, אח"כ נהיה יחד, פחות עובדת. ואת המיתוס הזה רציתי לנתץ.

מתי אגב?

כששניכם נהנים. כשהמקום המיוחד הזה משמש עבורך למקור של חיות (ו בשורוק), כיף ורגש חיובי. 

כשאתם מייצרים במקום המיוחד הזה זיכרונות טובים של גוף ונפש.   

לפעמים כשאתם רחוקים, קשה להתקרב גופנית.

 אבל דווקא שם, במקום הזה, החיבור המיוחד יכול לחולל פלאים ולהמיס קרחונים שהצטברו אצלך בלב. 

אל תחיי על אוטומט.

תבדקי. 


2 תגובות

  1. מיכל הגב

    תודה!בדיוק בזמן…

  2. שלומית הגב

    לדעתי, דוקא חיבוק הוא הרבה יותר אינטימי וקרוב מיחסי אישות..

השארת תגובה