העמלק שלך ואיך הוא קשור ליחסי אישות?

העמלק שלך ואיך הוא קשור ליחסי אישות?

מה הקשר בין עין טובה, פורים ויחסי אישות?

יהיה גם חור. (במפה, לא בסדין). תתרכזנה ונגיע להכל.

מהתחלה – 

השבוע אנחנו חוגגות את פורים.

יש המן, חורבן גדול ומדרש מופלא על הקשר בין המן, עין טובה ורעה ואיך זה נוגע לכל אחת בחיים שלה.

אולי קודם כל – 

מה זו בכלל עין טובה ועין רעה?

עין טובה זו היכולת שלנו להתסכל על הדברים הטובים שבסיטואציה ולהתעלם או לשים פחות חשיבות על הדברים המעצבנים והפחות נעימים.

עין רעה זו ההסתכלות שלנו בעיקר על הדברים המכעיסים ולא לראות את שאר הטוב שקרה שם.

זה כמו שנשים מפה על השולחן ויש בה חור. רובינו נראה את החור במפה, העין תימשך ישירות לשם, אבל המעלה הגדולה היא לראות את המפה בכללותה, להנות מהיופי שלה גם בלי לשים לב אל החור ובלי להתבאס ממנו.

תתרגמנה את זה לכל סיטואציה בחיים.

חוזרים להמן.

המן היה איש גדול בדורו. שר, מלך. תחשובנה על מישהו בקנה מידה שבא ויוצא מהמלך כאוות נפשו, רצוי בארמון וכולם משתחווים אליו. כולם! חוץ מאדם אחד, חסר חשיבות שאף אחד לא מכיר. איזה יהודי מבוגר, מזוקן שיושב שם. 

המן לא מצליח לשים לב לכל הטוב הזה שעוטף אותו ועל מי הוא מתעצבן? את מי הוא רואה? רק את מרדכי שלא משתחווה – "וְכָל זֶה אֵינֶנּוּ שֹׁוֶה לִי בְּכָל עֵת אֲשֶׁר אֲנִי רֹאֶה אֶת מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי יוֹשֵׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ" 

אתן קולטות מה הולך שם? זה המן. זה החור במפה. ואיזה חורבן זה הביא עליו ועל משפחתו בסופו של דבר.

לעומתו מרדכי – "וְרָצוּי לְרֹב אֶחָיו דֹּרֵשׁ טוֹב לְעַמּוֹ וְדֹבֵר שָׁלוֹם לְכָל זַרְעוֹ" – סבבה לו עם הרוב. הוא שמח וטוב לב. הוא לא מחפש להיות אהוד על כולם. הרוב זה מעולה לחיים ולנשמה. 

אז איך זה קשור ליחסי אישות?

אני בטוחה שכבן הבנתן (הקהל שלי אינטלגנטי!) ובכל זאת:

יחסי אישות זו סיטואציה. 

ואיכשהו לרוב בסיטואציה הזו המן תמיד יקפוץ לבקר. פעם זה הכלים שבכיור שהוא לא שטף, המזגן שקצת חם, הסדין שלא משוך היטב, הוא נגע שלא בדיוק במקום שבו חשבנו עליו (וברור שלא אמרנו, נכון? הבעלים אמורים להיות קוראי מחשבות מדופלמים 🙂 ) 

ואז כל הציפיה, התקוה והרצון הטוב מתנדפים ואנחנו רואות רק את החור שבמפה. זה מעצבן ולא בא לנו להמשיך. המפה לא שווה כלום. הסיטואציה התקלקלה לנו, משהו נשבר שם. פתאום אין חשיבות למה היה קודם ומה עוד יכול להיות.

ברגעים האלה תזכורנה את המן.

או בעצם את מרדכי.

או את עצמכן. יותר טוב. "רצוי לרוב אחיו". איכשהו תמיד במעשה האהבה הזה אנחנו מחכות ל100% שלמות. שהכל יהיה מתוכנן לפרטים, ששום דבר לא יקרה אחרת. שהוא יבין, יפנים, יהיה מסור, שהכל יציית לאיזה תוכנית שהכתבנו איפושהוא בראש וכשמשהו קטן משתבש – איבדנו את זה. 

זה המקום שלך לבחור

כן. אני יודעת שזה לא פשוט.

אתן יודעות איפה המן מוזכר בתורה? בפרשת האדם הראשון, "המן העץ אשר ציויתיך לבלתי אכול ממנו אכלת"

אדם הראשון, האשה, הנחש, לא רואים את כל הטוב הזה שאופף אותם אלא רק עץ אחד. יש להם גן עדן, ציפורים מעופפות, מזג אויר מופלא, פריחה נהדרת ומאות עצים וכולה עץ אחד אסור להם לאכול ממנו, אבל לא. אותו הם רואים. והסוף – גורשו מגן עדן, והאשה "הרבה ארבה עצבונך והרנך בעצב תלדי בנים ואל אישך תשוקתך והוא ימשל בך" – איזו קללה קיבלנו אנחנו הנשים מאותו חור במפה, מהמקום הזה שלראות רק מה לא. מה חסר.

אז מה תכלס?

לנשום.

זה הרי יגיע. אני לא מבטיחה פה לאף אחת גן עדן והרבה פעמים יש סיטואציות קטנות שמרגיזות.

אז לנשום ולבחור.

לשוחח.

זה בסדר שלא כל הסיטואציה תהיה מושלמת. השלם זה המושלם החדש. ופשוט לנשום ולהעביר. להתרכז בטוב ולא ביד שנגעה איפה שלא תכננו (תדברנה, הם לא נביאים), בכלי שבכיור, או בזה שהוא אמר בדיוק את המילה שלא תכננו לשמוע. 

תתרכזנה בסיטואציה השלמה.

תהיינה מרדכי והממלכה כולה תהיינה שלכן.

חג שמח אהובות.

פורים נהדר.


השארת תגובה